מלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939 עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.
הישוב היהודי בפלסטינה (א"י) מנה אז כחצי מיליון איש. רבים מבני הארץ חשו חובה להצטרף למלחמה בהיטלר ובצבאו. היה זה משה שרת (שרתוק) שניהל את המו"מ עם השלטונות הבריטיים שהביא לאישורם לגייס יהודים וערבים לצבא בריטניה. ערבים כמעט ולא התגייסו ואילו מן הישוב היהודי התנדבו לכל הזרועות של הצבא הבריטי כ – 40,000 איש ואישה.
נושא גיוס בני הארץ לצבא הבריטי עורר ויכוח בישוב שהיה בעימות חמור עם ממשלת בריטניה ומדיניות "הספר הלבן" שלה, מסמך שהגביל את העלייה לארץ ואת רכישת הקרקעות בה. זה ועוד. יען כי הצבא הגרמני, בפיקודו של הגנרל רומל, עמד בשערי מצרים, בארץ היו שהעדיפו לדאוג לכוח אדם להגנה על הישוב עצמו.
בן גוריון הכריע באומרו כי עלינו לעזור לאנגלים כאילו אין "ספר לבן" ולהלחם ב"ספר הלבן" כאילו לא הייתה מלחמה.
מן הראוי לציין כי במלחמה זאת נגד צבאו של היטלר היו לראשונה כל החיילים היהודים מצד אחד של המתרס, מיליון וחצי יהודים שרתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
אליעזר קסטל התגייס לגדוד הנגי הפרידות של ציון אשר מונצח במוזיאון התנדבות הישוב בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה – 'בית הגדודים'
רשימת פצועי הגדוד של נהגי הפרידות ובניהם מוזכר משפחת אליה קסטל
