משפחת גוזלן הגיעה לחברון מאלג'יריה, מהעיר sur de gozlan' (דרומית לעיר אלג'יר) .
בשנים 1840-1850 היתה פעילות ערה של התנועה הציונית הדתית, וכנראה בעקבות זאת הגיעה המשפחה לארץ. תחילה התיישבו בעזה, שהיתה נמל הכניסה היחיד לארץ. לאחר מספר שנים עברו בני המשפחה להתגורר בחברון.
מאחר שאלגיריה היתה קולוניה צרפתית, היו כול בני משפחת גוזלן נתינים צרפתיים.
ליוסף ואסתר (לבית שושתיאל) שהתחתנו בשנת 1870 , נולדו דוד שלמה ומרים...
שלמה נשא לאישה את ג'ויה לבית קסטל בשנת 1908 .
לבני הזוג נולדו תשעה ילדים: אהרון (בכור), שמעון, מנשה, אסתר, יוסף, שמחה, בני, רפאל ומרגלית.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, הטורקיים גייסו יהודים לצבא, ביניהם גוייס אח של ג'ויה גוזלן , ראובן (רבנו) שנעלם ומעולם לא חזר. לאחר מכן כאשר בקשו הטורקים לגייס גברים נוספים, נמלטו חלקם למצריים, ביניהם שלמה גוזלן.
שלמה שהה במצרים משנת 1914-1918 , וחזר כאשר תמה המלחמה לחברון.
שלמה גוזלן עסק במסחר היה בעל חנות לבדים, וסחר עם ערביי הכפרים בהר חברון במוצרי מזון.
מצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב.
הם ניהלו יחסי ידידות ושכנות טובה עם שכניהם הערביים, עד פרוץ המאורעות.
אוגוסט 1929, ערב שבת, יוצא שלמה עם בניו הגדולים לבית הכנסת,,, בדרך פוגש אותו שכן ערבי ומזהיר אותו לחזור מיד הביתה, עקב שמועה שהערבים מתפרעים.
שלמה ממאן לחזור, אולם שכן נוסף מזהיר אותו והוא מקבל את עצתו, חוזר הביתה מכנס את כול בני הבית, לחדר אחד, הילדים הגדולים ניצבים בחלון, ומדווחים על שקורה בחוץ,
בפרעות תרפ"ט נרצחו כ 70 יהודים מבני הקהילה, ביניהם שני בני משפחה, הניצולים הועברו בחסות המשטרה הבריטית לירושלים כפליטים כשרק בגדיהם לעורם ושוכנו בבית הדסה ברחוב שטראוס.
בחלוף הזמן עברה המשפחה להתגורר בשכירות במזכרת יוסף ברחוב גבעון, ולאחר מכן לאוהל משה, לבית מרווח בין 3 חדרים ובבית זה לראשונה נהנו מחבור למערכת החשמל, בשנת 1934 מצטרף שמעון (הבן) לעבודה במפעלי ים המלח ולאחר מכן מצרף אליו אח נוסף (מנשה) והשניים מופקדים על כלכלת הבית.
אז עוברת המשפחה להתגורר באוהל שלמה בשכונת אבו אל בסל, בית שזכור לנו הנכדים, עם חצר "רחבת ידיים", גינה עם צמחי תבלין, באר מים ועץ תות "ענק", עם תותים שחורים וטעימים. בבית זה התכנסה המשפחה המורחבת מדי שבת אחה"צ, כמו כן נחגגו החגים בהשתתפות כולם בחדר האחרון ורחב הידיים.
בבית זה גרו ההורים עד לפטירתם.
הה