יצחק, איציק, ארמוני
27.2.1927 כ"ה אדר תרפ"ז – 21.2.2024 י"א שבט תשפ"ד
יצחק, בן מזל ושמעון ארמוני,
נצר למשפחת קסטל הנטועה באדמת הארץ דורות רבים.
סיפור חייו שזור באירועים הגדולים של דור ילדי הארץ שלחמו כאן בגבורה עילאית במלחמת השחרור כדי להקימה לדורות הבאים.
יצחק נולד למשפחת קסטל, משפחה ירושלמית חמה ושורשית משכונת החבשים, ממגורשי יהדות ספרד שעלו לארץ בשנת 1492 והתיישבו לראשונה בעזה ובהמשך בחברון ובירושלים.
בן חמישי במשפחה בת שמונה ילדים, שבעה אחים ואחות. הוא למד בבית הספר "דורש ציון" וזכה ללמוד מפי סבו הרב יהודה קסטל שהיה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונת הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים, ומדודו הרב מאיר קסטל שהיה ראש ועד העיר של יהודי חברון.
בנעוריו למד בסמינר המזרחי לימודי יום ולימודי ערב בהנהלת חשבונות. היה פעיל בתנועת הצופים. אהב לשחק כדורגל והיה שוער מקצועי בקבוצת הפועל ירושלים.
בגיל 16 הצטרף להגנה. עם פרוץ הפרעות, בסוף שנת 1947 גויס לשמירה, להגנה ולמבצעים רבים ונשלח לקורס נשק להר הצופים.
במהלך מלחמת הקוממיות, ב 1948, מונה לתפקיד מפקד מחלקה ב"גדוד מוריה" ושירת בירושלים. הוא השתתף בפעולות ומבצעים רבים כולל ליווי שיירות לירושלים וחיפוש הל"ה.
נפצע קשה בקרב הקסטל שנערך באפריל 1948 עת עלה משוריין שלו על מוקש. כתוצאה מהפגיעה הקשה התדרדר המשוריין מגובה רב לעומק הוואדי. הוא נפצע באופן קשה ואיבד את ההכרה. סבל מפגיעה רב מערכתית, מפגיעת ראש וכן מריסוק כף רגלו השמאלית. הוא שכב ללא הכרה בסכנת חיים עד שרופא צעיר בעל תושייה הציל את חייו.
לאחר המלחמה הוא נשלח לארצות הברית לטיפול משלים ברגלו. בארצות הברית הוא התקבל כגיבור ישראל, ולמרות שהוצע לו עולם ומלואו סירב להשתקע שם וחזר לארץ, למשפחתו בירושלים.
הוא הקים בית עם אשתו רבקה לבית בולבה - איל ויחד הם גידלו את בתם, ליאלה לאה.
הקשר המשפחתי הנחה את חייו והוא היה אבא, סבא, סבא רבא למופת. הוא זכה לנכדה, מאיה, שני נכדים, תומר ואלון שמעון, ונינים: דוד, שיר, אביב ומעין. הוא עבד כמנהל חשבונות בחברות שונות ובמשרד האנרגיה.
כתיבת שירים היתה תמיד חלק ממסע חייו. הוא פרסם שבעה ספרי שירה: "גל המגל" (1977), "סנסני שיר" (1988), "מבעד חלון עתיק" (2005), "במחול הזמן" (2007), "גחלי שירה" (2012), "הגות" (2017), "קול שיר" (2021).
שיריו עשירים בדימויים הקשורים למקורות ולהווי של יליד הארץ. נוגעים לחיי האדם, מאגדים בתוכם את אמונתו בטוב, שמחת החיים, התחדשות ותקווה בהווה מבעד לחלון העתיק של העבר. יצירותיו של דודו, הצייר משה קסטל, מוצגות בספרו "מבעד חלון עתיק".
יצחק היה אדם אופטימי אוהב חיים. תמיד הסתכל על היש והוקיר אותו. למרות שנאלץ לחיות כל חייו עם פרוטזה בעקבות הפציעה במלחמה, מעולם לא הלין על כך, שבה לבבות ואף היה הרקדן הכי טוב בכל מסיבה. הוא ניחן בסבלנות רבה ועזר לאנשים רבים במהלך חייו.
המסר שלו לדורות הבאים:
"אני גאה במדינת ישראל. העם היהודי לא היה יכול להתקיים ללא מדינה משל עצמו. אני הייתי חלק מהלוחמים שנלחמו על הקמת מדינה יהודית ואני מאמין שהדור הצעיר צריך להיות מאוחד ולהמשיך ולשמור על המדינה בכל דרך".
צייר עומר ארמוני, שמן על בד