גלריות

שטרות - כסף ישראלי

שטרות - כסף ישראלי

השטרות הופיעו לראשונה בסין בשנת 812 ובשנת 970 כבר היו נפוצים ברחבי סין. באירופה הם הופיעו לראשונה בשוודיה ביולי 1661. התברר שבמקום לסחוב כמויות גדולות של מטבעות, עדיף להדפיס את ערך השטר על נייר שהוא קל משקל בהרבה מדינות שונות החלו להדפיס את שטרותיהן על ניירות פלסטיק כחלק מהמאבק בזיוף כסף (בשטרות אלו יש בדרך כלל חלונות) כמו אצלנו בישראל בשטר של 20 ש"ח . עצוב השטרות הוא נושא בפני עצמו, נושא היה כחלק משיווק ויחסי ציבור ובעבר היו לרב מלכים או שליטים, לאחרונה הוחלט כי על גבי השטרות בישראל יהיו גם אנשי רוח ולא רק מדינאים
כנס קסטל - יער בן שמן 2010

כנס קסטל - יער בן שמן 2010

לאחר עבודה של שנתיים, איסוף החומרים, הקמת עמותה וסיורים ברחבי מדינת ישראל הצלחנו לכנס את שבט קסטל בפעם הנוספת הכנס נערך ביער בן שמן ב חול המועד סוכות 2010 , כיבדו אותנו בנוכחותם שר ההסברה והתפוצות מר יולי אדלשטיין, שגריר ספרד בישראל, הרצל ענבר -יו"ר הקרן לידידות ישראל ספרד ולשעבר שגריר ישראל בספרד, נועם ארנון- דובר הישוב היהודי בחברון, לאה נצר - חוקרת יהדות ספרד ומארגנת טיולי שורשים במהלך הכנס חולקו תעודות הוקרה לזקני הבט ואף מארגני הכנס הביאו מסוק אשר צילם את הנוכחים מהאוויר כדי לייצר תמונה של אילן יוחסין אנושי
מפגש משפחת קסטל מרץ 2010 בירושלים

מפגש משפחת קסטל מרץ 2010 בירושלים

צאצאי אליעזר קסטל ואחותו ג'ויה (קסטל) גוזלן נפגשו בחודש מרץ 2010 בביתה של פנינה צרפתי נכדתה של ג'ויה (קסטל) גוזלן בפגישה בני הדודים העלו זכרונות וחוויות על המפגשים החגים, בביקורים בביתם של אליעזר וחנה קסטל במזכרת בתיה וכמו כן בירושלים
משפחת גוזלן

משפחת גוזלן

משפחת גוזלן הגיעה לחברון מאלג'יריה, מהעיר sur de gozlan' (דרומית לעיר אלג'יר) . בשנים 1840-1850 היתה פעילות ערה של התנועה הציונית הדתית, וכנראה בעקבות זאת הגיעה המשפחה לארץ. תחילה התיישבו בעזה, שהיתה נמל הכניסה היחיד לארץ. לאחר מספר שנים עברו בני המשפחה להתגורר בחברון. מאחר שאלגיריה היתה קולוניה צרפתית, היו כול בני משפחת גוזלן נתינים צרפתיים. ליוסף ואסתר (לבית שושתיאל) שהתחתנו בשנת 1870 , נולדו דוד שלמה ומרים... שלמה נשא לאישה את ג'ויה לבית קסטל בשנת 1908 . לבני הזוג נולדו תשעה ילדים: אהרון (בכור), שמעון, מנשה, אסתר, יוסף, שמחה, בני, רפאל ומרגלית. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, הטורקיים גייסו יהודים לצבא, ביניהם גוייס אח של ג'ויה גוזלן , ראובן (רבנו) שנעלם ומעולם לא חזר. לאחר מכן כאשר בקשו הטורקים לגייס גברים נוספים, נמלטו חלקם למצריים, ביניהם שלמה גוזלן. שלמה שהה במצרים משנת 1914-1918 , וחזר כאשר תמה המלחמה לחברון. שלמה גוזלן עסק במסחר היה בעל חנות לבדים, וסחר עם ערביי הכפרים בהר חברון במוצרי מזון. מצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב. הם ניהלו יחסי ידידות ושכנות טובה עם שכניהם הערביים, עד פרוץ המאורעות. אוגוסט 1929, ערב שבת, יוצא שלמה עם בניו הגדולים לבית הכנסת,,, בדרך פוגש אותו שכן ערבי ומזהיר אותו לחזור מיד הביתה, עקב שמועה שהערבים מתפרעים. שלמה ממאן לחזור, אולם שכן נוסף מזהיר אותו והוא מקבל את עצתו, חוזר הביתה מכנס את כול בני הבית, לחדר אחד, הילדים הגדולים ניצבים בחלון, ומדווחים על שקורה בחוץ, בפרעות תרפ"ט נרצחו כ 70 יהודים מבני הקהילה, ביניהם שני בני משפחה, הניצולים הועברו בחסות המשטרה הבריטית לירושלים כפליטים כשרק בגדיהם לעורם ושוכנו בבית הדסה ברחוב שטראוס. בחלוף הזמן עברה המשפחה להתגורר בשכירות במזכרת יוסף ברחוב גבעון, ולאחר מכן לאוהל משה, לבית מרווח בין 3 חדרים ובבית זה לראשונה נהנו מחבור למערכת החשמל, בשנת 1934 מצטרף שמעון (הבן) לעבודה במפעלי ים המלח ולאחר מכן מצרף אליו אח נוסף (מנשה) והשניים מופקדים על כלכלת הבית. אז עוברת המשפחה להתגורר באוהל שלמה בשכונת אבו אל בסל, בית שזכור לנו הנכדים, עם חצר "רחבת ידיים", גינה עם צמחי תבלין, באר מים ועץ תות "ענק", עם תותים שחורים וטעימים. בבית זה התכנסה המשפחה המורחבת מדי שבת אחה"צ, כמו כן נחגגו החגים בהשתתפות כולם בחדר האחרון ורחב הידיים. בבית זה גרו ההורים עד לפטירתם. הה
הערכות לכנס קסטל ב 2010

הערכות לכנס קסטל ב 2010

התחלנו ללקט חומר ומידע על משפחת קסטל בעיקר מספרי טלפונים ואתר האינטרנט של בזק 144 לאחר שליקטנו את המידע ערכנו מפגש ב 10/3/2010 בביתה של יפעת הולץ ביתו של רפאל קסטל עם מספר צאצאים של שבט קסטל לצורך הערכות לקיום הכנס בחודש אוקטובר 2010 , לאחר מפגש זה החלו הצוותים לגייס את החומרים, לעדכן את אילן היוחסין ולהערך לכנס
אזכרה לחכם ניסים חיים קסטל ז"ל ירושלים 14.5.2010

אזכרה לחכם ניסים חיים קסטל ז"ל ירושלים 14.5.2010

מאי 2010 יום שישי בבית העלמין הישן שיח' באדר בירושלים, מתכנסים משפחות גוזלן/קסטל לאזכרה לחכם ניסים קסטל. מספר יוסף גולן (נכדו): סבא היה איש נמוך קומה, בעל זקן לבן לבוש ברוב ימות השנה ב"אנטרי" שחור ותרבוש לראשו. בחגים לבש "אנטרי" לבן. סבא דיבר ערבית, עברית ולאדינו. במקצועו היה נגר שנבחר על ידי המנהיגות הערבית בחברון לשפץ את קברי האבות לפני מלחמת העולם הראשונה. סבא עבד במקום כחודשיים (יש לציין שבזמן הזה יהודים היו מורשים לעלות רג שבע מדרגות. בשלב מאוחר שימש סבר כמוכתר הקהילה ותפקידו היה לייצג את העדה הספרדית בפני השלטונות, כמו כן שימש כעוזרו של הרב הראשי של יהודי חברון, הרב סולימאן מני. כחודש לפני חג הפסח היה סבא יוצא רכוב על סוס לדרום ירדן לעיר בשם קרק, הנמצאת באזור חם ויבש, כדי לקנות את החיטה לאפיית המצה השמורה לכול אנשי הקהילה היהודית בחברון. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הגיעו 3 חיילים יהודים שעקרו מהצבא הטורקי ובקשו למצוא מחסה בעיר. סבא באומץ ליבו שיכן אותם בדירתו הקטנה בגטו היהודי, דאג למחסורם עד לגמר המלחמה. יש לציין כי אם היה נתפס דינו היה מוות. בנו, ראובן (רבנו) קסטל גוייס לצבא הטורקי, הוצב בדמשק, נהרג ומקום קבורתו עד היום אינו ידוע.